עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון הוא הארכיון המרכזי של צה"ל ומשרד הביטחון, ומהווה מאגר מידע ייחודי ומרכזי אודות הפעילות הביטחונית צבאית של מדינת ישראל. בארכיון אוצרות שהם נכסי צאן ברזל של ההיסטוריה של מדינת ישראל' על כן, מהווה הארכיון את אחד המרכיבים החשובים ביותר בשמירת הזיכרון הקולקטיבי והמורשת הביטחונית והתרבותית של החברה בישראל. הארכיון (שבראשיתו נקרא ארכיון הצבא) הוקם ביולי 1948 בהוראת ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן-גוריון, כדי לרכז את התיעוד שנוצר ביחידות צה"ל במהלך קרבות מלחמת העצמאות ושל לוחמים יהודיים. במסגרת הארכיון נמצאים גם ארכיונים טרום צה"ליים "הארכיון לתולדות ההגנה", הפלמ"ח והלח"י. מבחינה מינהלית הארכיון הוא יחידה במשרד הביטחון. ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון הוא הארכיון הממלכתי הראשון שהוקם בישראל.
בארכיון מצוי תיעוד החל מהמאה ה-19.
הבלוג שלפניכם הינו ערוץ נוסף של ידע אודות אוצרותיו של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון. בבלוג נציג לכם את הסיפורים שמאחורי התיעוד. נשמח לתגובותיכם.
מומלץ לצפות בפוסטים באמצעות גוגל כרום.
נושאים
בן-גוריון  (12)
בן גוריון  (9)
מלחמת יום הכיפורים  (7)
ארכיון צהל  (5)
דוד בן-גוריון  (5)
יצחק רבין  (5)
CID  (4)
אריאל שרון  (4)
דוד בן גוריון  (4)
יעקב דורי  (4)
מתנדבים  (4)
ההגנה  (3)
לשון עברית  (3)
משה דיין  (3)
נשים  (3)
רוביק רוזנטל  (3)
תערוכת תצלומים  (3)
תצלומים  (3)
C.I.D  (2)
גבעתי  (2)
החיל  (2)
ועדת אגרנט  (2)
חטיבת גולני  (2)
חיילות  (2)
חיל הים  (2)
חץ שחור  (2)
יגאל ידין  (2)
יום האישה  (2)
יחידה 101  (2)
מבצע שלמה  (2)
מלחמת העצמאות  (2)
מלחמת יום כיפור  (2)
ספר  (2)
עברות שמות  (2)
עובדי משרד הביטחון  (2)
עזה  (2)
צילום  (2)
צנזורה  (2)
צנחנים  (2)
ראש המוסד  (2)
רמטכל  (2)
100 שנות טיסה  (1)
18.10.53  (1)
20 שנה לרצח יצחק רבין  (1)
20.11.13  (1)
50 שנה למבל  (1)
50 שנה לרצח  (1)
50 שנה רשות הטבע והגנים  (1)
NEWS1  (1)
א.ידידיה  (1)
א.קסלמן  (1)
אב שכול  (1)
אבא חושי  (1)
אבי הפצועים  (1)
אביב נעורים  (1)
אביגדור קהלני  (1)
אדולף אייכמן  (1)
אדנאואר  (1)
אוטובוס הדמים  (1)
אוניברסיטה עיברית  (1)
אוסף הלוחם היהודי בצבאות העולם ובמחתרות  (1)
אורד צארלס וינגייט  (1)
אורי אבנרי  (1)
אורי אילן  (1)
אורי אילן זל  (1)
אות המערכה  (1)
אות הערכה  (1)
אחי דקר  (1)
אחיות צבאיות  (1)
אחמד אל-שוקרי  (1)
איגרת  (1)
איגרת לחיילים  (1)
איילת השחר  (1)
אילן רמון  (1)
איסר בארי  (1)
איסר הראל  (1)
איתן בר-יוסף  (1)
אל עלמי  (1)
אלברט אינשטיין  (1)
אלדד חרובי  (1)
אלה הרנס  (1)
אלוף אסף שמחוני  (1)
אלוף דני מט  (1)
אלוף צפון  (1)
אלי כהן  (1)
אליעזר אוזורוב  (1)
אלכס זילוני  (1)
אלמ חיים ארז  (1)
אלמ יצחק בן שהם  (1)
אמן  (1)
אמן יוצא לאור  (1)
אמנון ליפקין  (1)
אנטישמיות  (1)
אניות לינו  (1)
אנשי מילואים  (1)
אסון המסוק הראשון  (1)
אסון המסוקים בשאר ישוב  (1)
אסון הנד  (1)
אסתר ארדיטי  (1)
אפליקצייה אוקטובר  (1)
אפריקה  (1)
אצל  (1)
ארגירו  (1)
ארוס  (1)
אריה בועז  (1)
אריק שרון  (1)
אריתראה  (1)
ארכיון  (1)
ארכיון הפלמח  (1)
ארכיון צהל ומעהבט  (1)
בגין  (1)
בונקר  (1)
ביירות  (1)
בינאום ירושלים  (1)
ביקור  (1)
ביקור ילדים ונוער בצהל  (1)
ביקורי אישים  (1)
בירת ישראל  (1)
בית ספר לפיקוד ומטה  (1)
בית קברות צבאי  (1)
ביתא ישראל  (1)
בן ציון סולומין  (1)
בסיס טירוניות  (1)
בת שבע די רוטשילד  (1)
גדוד 33  (1)
גדוד 890  (1)
גדוד חרב  (1)
גדוד נהגי הפרדות הצהלי  (1)
גולדה מאיר - מאירסון  (1)
גולומב  (1)
גולני  (1)
גון פ. קנדי  (1)
גיא שטיבל  (1)
גייסות השריון  (1)
גיס  (1)
גנדי  (1)
גרביים  (1)
גשמי זעף  (1)
גשר ברוך  (1)
גשר גוני  (1)
גשר יהודה  (1)
דב בן-דב  (1)
דברי בן-גוריון  (1)
דוד ליבוביץ  (1)
דוד מייק מרכוס  (1)
דוד מרכוס  (1)
דוד סימנטוב  (1)
דוח תחקיר  (1)
דוידי  (1)
דוקו צרפתי  (1)
דיזנגוף סנטר  (1)
דיסקית זיהוי  (1)
דמשק  (1)
דני שפירא  (1)
דר אולסבנג  (1)
דרגות בצהל  (1)
דרוזים  (1)
דרך בו  (1)
דרך בורמה  (1)
דרך הגבורה  (1)
האגודה למען החייל  (1)
האזנות  (1)
האזנות סתר  (1)
האקדמיה ללשון  (1)
הבולשת חוקרת  (1)
הבריגאדה היהודית  (1)
הבריגדה היהודית  (1)
הגדה של פסח  (1)
הגדודים העבריים  (1)
הגדת העשור  (1)
הגנה  (1)
הדוידקה  (1)
ההמנון  (1)
הוועד למען החייל  (1)
הזקן הצעיר  (1)
הלוויית בן-גוריון  (1)
הלמד הא  (1)
הלן קלר  (1)
המכללה לביטחון לאומי  (1)
המלאך בלבן  (1)
הספד  (1)
העדה האתיופית  (1)
העלאת יהודי אתיופיה  (1)
הערכת מצב  (1)
הערכת מצב ביטחונית  (1)
הפיגוע בכביש החוף  (1)
הפעלת הכוח  (1)
הפקות מקור  (1)
הפקת לקחים  (1)
הקו העירוני  (1)
הקמה  (1)
הקרב על הבופור  (1)
הר הצופים  (1)
הרב הצבאי הראשי  (1)
הרב עובדיה יוסף  (1)
הרכבי  (1)
הרצל  (1)
הרצליה  (1)
השומר  (1)
השפה העברית  (1)
השקה  (1)
התייעלות  (1)
התכתבות בן-גוריון  (1)
התמרון הגדול  (1)
התקווה  (1)
ווידרס פיליפ  (1)
ועד הלשון העברית  (1)
ז באדר  (1)
זהרה לביטוב  (1)
זורע  (1)
זכויות יוצרים  (1)
זלמן שזר  (1)
זעירא  (1)
זרקור  (1)
חג הסיגד  (1)
חגיגות המימונה  (1)
חובשת  (1)
חוק השיפוט  (1)
חזון האוויר  (1)
חזקל איש כסית  (1)
חט הצנחנים  (1)
חטיבה 1  (1)
חטיבה 188  (1)
חטיבה 421  (1)
חטיבה 8  (1)
חידון התנך  (1)
חידון התנך הראשון  (1)
חייל אלמוני  (1)
חיים גורי  (1)
חיים ישראלי  (1)
חיל הקשר  (1)
חיל נשים  (1)
חילביץ  (1)
חיסכון במים  (1)
חנה מירון  (1)
חנה מרון  (1)
חנה רובינא  (1)
חפירות מצדה  (1)
חקה  (1)
חשיפת תיעוד  (1)
טביעת אצבע  (1)
טייסת ראשונה  (1)
טכניון  (1)
טמפלרים  (1)
טנק  (1)
טקס אשכבה  (1)
טקס השבעה  (1)
טרומפלדור  (1)
יא באדר  (1)
יאנוש בן-גל  (1)
יגאל אלון  (1)
יד מרדכי  (1)
יהודי סלובקיה  (1)
יוחאי בן נון  (1)
יוחנן רטנר  (1)
יום הולדת  (1)
יום הזכרון הבינל לשואה  (1)
יום הילד הבין-לאומי  (1)
יום הכיפורים  (1)
יום המדינה  (1)
יום המדע  (1)
יום המטוס  (1)
יום העיוור  (1)
יום הצבא  (1)
יום הקוממיות  (1)
יום ירושלים  (1)
יום קיבוץ גלויות  (1)
יוני דואר  (1)
יוני נתניהו  (1)
יח 300  (1)
יחידה 299  (1)
יחידה8200  (1)
יחידת איתן  (1)
יחידת הגמלים  (1)
יחסי גרמניה-ישראל  (1)
ייבוש אגם החולה  (1)
ילדים  (1)
ילדים וצהל  (1)
יעקב מרידור  (1)
יצחק ארד  (1)
יצחק חופי  (1)
יצחק פונדק  (1)
יצחק שדה  (1)
יציאת מצרים  (1)
יקותיאל אדם  (1)
ירושלים  (1)
ירושלים כחלק מישראל  (1)
ישעיהו גביש  (1)
ישראל בר  (1)
ישראל היום  (1)
ישראל פלצקר  (1)
כביש בורמה  (1)
כביש הגבורה  (1)
כוורת  (1)
כט בנובמבר  (1)
כיבוש סיני  (1)
כנס חיל הנדסה  (1)
כתבה  (1)
לא בגדתי  (1)
לאה גולדברג  (1)
לבנון  (1)
להקת מחול  (1)
לוי אשכול  (1)
ליאון סלומונוביץ  (1)
ליל הברווזים  (1)
ליל הגלשונים  (1)
ליל הדאונים  (1)
לשון צבאית  (1)
מ וילנסקי  (1)
מאגר תצלומים  (1)
מאיר הר-ציון  (1)
מבצע ארגז 3  (1)
מבצע חורב  (1)
מבצע יהלום  (1)
מבצע מגרסה  (1)
מבצע מנוף  (1)
מבצע מרדכי  (1)
מבצע שודד  (1)
מבצע שומרון  (1)
מבצע שלום הגליל  (1)
מבצע שלל  (1)
מגב  (1)
מגדר  (1)
מוזיאון אי  (1)
מורה חיילת. יום המורה  (1)
מושל עזה  (1)
מזון  (1)
מזכיר צבאי דיין  (1)
מזכרת בתיה  (1)
מחליפים כמו גרביים  (1)
מחלקת החקירות הפליליות  (1)
מחנה גיבור  (1)
מחנה מעצר  (1)
מחנות צהל  (1)
מחסור בקרח  (1)
מחקרים  (1)
מטס אושוויץ  (1)
מיג 21 עיראקי  (1)
מיקי אסטל  (1)
מיקי סטון  (1)
מכתב בן-גוריון  (1)
מכתב תנחומים  (1)
מכתבי בן-גוריון  (1)
מכתבי חיילים  (1)
מכתבים  (1)
מלון סבוי  (1)
מלחמת אוקטובר  (1)
מלחמת קדש  (1)
מלחמת שלום הגליל  (1)
מלחמת ששת הימים בגולן  (1)
מנדט  (1)
מנחם בגין  (1)
מנחם גלט  (1)
מנחם נוימרק  (1)
מסמך הקמת וייעוד ארכיון צהל  (1)
מסמך יסוד  (1)
מסמכי ותצלומי ארכיון צהל  (1)
מעמד חיל האוויר  (1)
מערך הסיעוד בצהל  (1)
מפקד השבעה  (1)
מצור  (1)
מרבד הקסמים  (1)
מרגל  (1)
מרדכי נמצא-בי  (1)
מרשתת  (1)
משה זנזורי  (1)
משה יעלון  (1)
משה מרזוק  (1)
משמעת מים  (1)
משפט אייכמן  (1)
משרד הביטחון  (1)
מתי מייזל  (1)
נאום  (1)
נאום הכתרה  (1)
נורית לבנה  (1)
נורמן פינקלשטיין  (1)
נחל  (1)
ניסוי  (1)
ניר מן  (1)
נירים  (1)
נעדרים  (1)
נציב קבילות חיילים  (1)
נצרת עילית  (1)
נקחל  (1)
נשיא  (1)
סיני  (1)
ספרי ילדים  (1)
ספרים  (1)
סרובו לכהן כנשיא ישראל  (1)
סרטון  (1)
סרטון צניחה בכנרת  (1)
סרטים  (1)
ע.בלינקוב  (1)
עברות שם  (1)
עגונות  (1)
עדויות  (1)
עדות מן הבור  (1)
עוזי עילם  (1)
עוטף עזה  (1)
עולי הגרדום  (1)
עולי תימן  (1)
עיטור גבורה  (1)
עיטורי העוז  (1)
עין  (1)
עיתון מחלקה ראשונה  (1)
על כנפי נשרים  (1)
עליית יהודי אתיופיה  (1)
עמוס דה שליט  (1)
עמק הבכא  (1)
עסק הביש  (1)
עצמאות  (1)
פוטוקול משפט  (1)
פום  (1)
פיגוע  (1)
פייסל נאדף  (1)
פיקוד דרום  (1)
פיקוד וקצונה  (1)
פיקוד מרחבי  (1)
פלגות הלילה  (1)
פלוגות החפרים  (1)
פליטה  (1)
פלמח  (1)
פלסר 7  (1)
פסח  (1)
פעולות תגמול  (1)
פעולת כונתילה  (1)
פעולת כראמה  (1)
פעולת סמוע  (1)
פעולת קלקיליה  (1)
פעולת תגמול  (1)
פעולת תגמול עזה  (1)
פקודות יום  (1)
פקודת יום  (1)
פקודת יום דוד אלעזר  (1)
פקודת יום הפסקת האש  (1)
פקודת יום מניעת תאונות דרכים  (1)
פקודת יום ראש השנה תשח  (1)
פקודת צהל  (1)
פרופ דבורצקי  (1)
פרופ עזרה זוהר  (1)
פרס  (1)
פרס ביטחון ישראל  (1)
פרס הרמטכל  (1)
פרסומים  (1)
פתח  (1)
פתקים  (1)
צבא בריטי  (1)
צבא מצרים  (1)
צבי זמיר  (1)
צבי טות ינאי  (1)
צבי צור  (1)
צביון יום העצמאות  (1)
צהל  (1)
צהל -בראש וראשונה אנשים  (1)
צוותא  (1)
צוק איתן  (1)
צידון  (1)
צלפים  (1)
צלש  (1)
צניחה חופשית  (1)
צפנים  (1)
קבלני משרד הביטחון  (1)
קוממיות  (1)
קורס קצינים  (1)
קורסים  (1)
קותי  (1)
קלעים  (1)
קמלר  (1)
קנטינה  (1)
קניה  (1)
קרבות בלימה  (1)
קריית נצרת  (1)
קרקל  (1)
ראל דורי  (1)
ראל יעקב דורי  (1)
ראשי המטה הכללי של צהל  (1)
ראשית חיל האוויר  (1)
רבנות  (1)
רונן שגב  (1)
רחבעם זאבי  (1)
רחובות  (1)
ריצרד קטלינג  (1)
רכב קרבי משוריין  (1)
רכבת אווירית  (1)
רמטכל תימני  (1)
רפאל  (1)
רפאל איתן  (1)
רצח רבין  (1)
רשות מקומית  (1)
רשת ספה  (1)
ש.הר  (1)
שאול בן-שמחון  (1)
שאול שמאי  (1)
שבועת אמונים ביידיש  (1)
שביט2  (1)
שדרות  (1)
שועלי שמשון  (1)
שושנה הר-ציון  (1)
שושנה שטיפטל  (1)
שי הרשקוביץ  (1)
שילוב ראוי  (1)
שיר התעופה  (1)
שיר על בן-גוריון  (1)
שיריון  (1)
שלג  (1)
שלמה אבינרי  (1)
שלמה ביטון מצפת  (1)
שלמה גורן  (1)
שלמה סוריאנו  (1)
שם עברי  (1)
שמחה הולצברג  (1)
שנות טובות  (1)
שעון קיץ  (1)
שפה  (1)
שפעת העופות  (1)
שפריר  (1)
שקל  (1)
שקם  (1)
שרה ברוורמן  (1)
שרון  (1)
שרונה  (1)
שרי מרק  (1)
תאונות דרכים  (1)
תאונת אוסטר  (1)
תאונת מטוס  (1)
תאל יהושע רביב  (1)
תולדות המינוח הצבאי  (1)
תחקיר  (1)
תיאטרון הבימה  (1)
תיקי מעוזים  (1)
תל-חי  (1)
תל-נוף  (1)
תלקיט  (1)
תעודות  (1)
תעלת סואץ  (1)
תערוכה דיזינגוף סנטר  (1)
תערוכות  (1)
תפיסת ספינות אמלח  (1)
תצאות  (1)
תצלומי אוויר  (1)
תצלומים ארכיון צהל  (1)
תרגיל גיוס  (1)
תרגיל תמר  (1)
תרגילי צניחה  (1)

אחד מן הל"ה – יעקב כהן ויומנו, 1948-1924

30/01/2014 13:56
מאוצרות ארכיון צה"ל ומעהב"ט
מלחמת העצמאות, הלמד הא, ההגנה, פלמח

בליל 16-15 בינואר 1948, ליל חמישי-שישי, יצא כוח מחלקתי שמנה שלושים ושמונה לוחמי "ההגנה", חלקם אנשי פלמ"ח וחלקם אנשי חי"ש (חיל שדה), מן המושבה הר-טוב שממערב לירושלים אל כפר עציון שבגוש עציון. היה זה לאחר שבלילה הקודם נכשל ניסיון להגיע לגוש מכיוון אחר, מדרום ירושלים. משימת הכוח, שעליו פיקד סגן מפקד הגדוד השישי של הפלמ"ח דני מס, הייתה לתגבר את מגיני ארבעת יישובי הגוש ולהעביר אליו תחמושת, סוללות למכשירי קשר וחומרי רפואה. מאז פרוץ ה"מאורעות" למחרת הצבעת האו"ם על תוכנית החלוקה ב-29 בנובמבר 1947, מאורעות שנעשו למלחמה, מלחמת העצמאות, נוצר קושי גדל והולך להעביר אספקה ליישובי הגוש המבודד. זאת, בשל הלחץ שהפעילו לוחמים ערבים בלתי סדירים וכפריים חמושים מן הסביבה על כביש ירושלים-חברון, עורק התחבורה לגוש.

 

הכוח יצא ברגל מהר-טוב בשעה 23:00 בקירוב, שעות לאחר מועד היציאה המתוכנן, ולפניו ציר תנועה ארוך, כעשרים וארבעה קילומטרים, בסביבת יישובים ערביים ובשטח שבחלקו קשה להליכה ובחלקו לא קל לניווט. לאחר קילומטרים אחדים של צעידה נקע אחד הלוחמים את כף רגלו והמפקד, דני מס, שלח אותו ביחד עם שני מלווים בחזרה להר-טוב. יתר השלושים וחמישה – הל"ה, כפי שהם נודעו מאז – המשיכו בדרכם לכפר עציון. מה שאירע להם אחר כך אינו ידוע בבירור או בוודאות במלואו ולפרטיו, אך עם עלות השחר הם היו עדיין מרוחקים מיעדם, בקרבת הכפרים צוריף ואל-ג'בּע, שם התגלו על ידי כפריים ערבים: לפי אחת הגרסאות היה זה רועה צאן שנקרה בדרכם ולפי גרסה אחרת נשים שיצאו לקושש עצים. למקום הוזעקו לוחמים ממיליצית "הג'יהאד הקדוש" ששהו במחנה אימונים בסמוך לצוריף, וכן כפריים רבים מן הסביבה הקרובה והרחוקה. אלה כיתרו והתקיפו את השלושים וחמישה, ולאחר קרב ארוך שנמשך עד שעות אחר הצהריים של יום שישי הרגו אותם עד האחרון שבהם.

 

אובדן הל"ה היכה בתדהמה ובצער את היישוב היהודי בארץ הן בשל מספרם הגדול של הנופלים בפעולה אחת והן מפני שהיו אלה ממיטב הצעירים הארץ-ישראלים של הזמן. דיוקנם הקבוצתי והאישי תועד והונצח שנתיים אחר כך בספר למד הא: אשר נפלו בהרי חברון בחושם לעזרת גוש עציון ביום חמישה בשבט שנת ה'תש"ח (ירושלים: המחלקה לעניני הנוער והחלוץ של ההסתדרות הציונית, תש"י), שערכה המשוררת אנדה פינקרפלד (עמיר), שבן אחותה דניאל רייך נמנה עם הל"ה. חיים גורי, איש הפלמ"ח שאחדים מן הל"ה היו רֵעיו, כתב לזכרם ימים אחדים לאחר נפילתם את שירו "הנה מוטלות גופותינו", שנעשה לשיר קנוני בתרבות השכול הישראלית.

 

מתוך: אנדה פינקרפלד, למד הא (ירושלים, תש"י)

 

יעקב כהן, מן הפלמ"חניקים בל"ה, הותיר אחריו יומן אישי שהחל בכתיבתו בילדותו, והיומן – השמור בארכיון לתולדות "ההגנה" בתל אביב – יוצג כאן בקצרה לזכרו, שישים ושש שנים לאחר נפילת מחברו. לפי הביוגרפיה הקצרה של יעקב בספר יזכֹּר...: פרשיות חייהם ומותם של הנופלים במלחמת-הקוממיות בישראל (ישראל: ממשלת ישראל – משרד הביטחון, 1955), הוא נולד בברלין ב-1924. כשהיה בן שנתיים היגרו הוריו לצרפת והתגוררו בפריס. בהיותו בן עשר עלתה המשפחה לארץ-ישראל והשתקעה בתל אביב. עם סיום לימודיו התיכוניים בגימנסיה "בלפור" בעירו, שירת יעקב שנתיים בפלמ"ח והיה חבר בהכשרה מגויסת בקיבוץ דפנה. אחר כך למד היסטוריה, סוציולוגיה ופסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. "משאת נפשו היתה המדע", נכתב בביוגרפיה. לצד לימודיו האקדמיים שימש מדריך במוסד הילדים "בית חנה" בעיר. "בעבודה כמדריך גילה כשרונות פדגוגיים ויחס לבבי לילדים היתומים העולים, וידע להחזיר להם את האמונה באדם".

 

יעקב כהן

 

יעקב החל לכתוב את יומנו בינואר 1933, בטרם מלאו לו תשע. הרשומה האחרונה ביומן, במחברת החמישית שלו, היא מיום ראשון, 11 בינואר 1948, חמישה ימים לפני נפילתו בקרב. עשרות העמודים הראשונים ביומן כתובים בגרמנית ובצרפתית לסירוגין – יום בגרמנית ויום בצרפתית. באחדות מן הרשומות משולבים גם מילים, צירופים ומשפטים בעברית.

 

שער המחברת הראשונה של היומן

 

הרשומה הראשונה לאחר עליית המשפחה לארץ, מינואר 1935, כתובה עדיין בגרמנית. יעקב מסר בה כי הוא "מאושר" בתל אביב וכי הנסיעה לארץ הייתה "נפלאה". הרשומה הבאה, מיוני 1935, כבר נכתבה בעברית, ואף כי בהמשך שולבו רשומות אחדות בלעז – בגרמנית, בצרפתית ואף באנגלית – במהרה נכתב היומן בעברית בלבד.

 

הרשומה הראשונה ביומן שנכתבה בארץ, עדיין בגרמנית

 

ברשומה מיוני 1935 כתב יעקב כי "לפני ארבעה חדשים התחלתי ללכת לבית-הספר בתל-אביב – רחוב אלנבי 113 בגמנסיה חינוּך. אני במחלקה הראשונה (כיתה ה'). אני לומד שמה טוב מאד. עכשיו עוד מאת [מעט] יש לנו חופש ואני אקבל את התעודות". בהמשך מנה את שמות חבריו בכיתה ומוריו. "אני שמח להיות בארץ", ציין, והוסיף כי "דומה לי שתל-אביב עיר הכי יפה שראיתי". לצד הרשומה שרטט את "חלק הצפון וראש תל-אביב".

 

מתוך המחברת הראשונה של היומן: תרשים "חלק הצפון וראש תל-אביב" (1935)

 

לצד תיעוד לימודיו של יעקב בבית הספר, קשריו החברתיים ופעילויות הפנאי שלו, אחד ההיבטים המרתקים ביומן הוא עניינו העקבי בהתרחשויות הגדולות של הזמן, בעיקר בחיי הארץ, בהתפתחות היישוב, במאבקיו ובפרויקט הציוני בכללותו. כך למשל הקדיש את הרשומה מ-22 בפברואר 1938 לנמל תל אביב, שנעשה ביום זה מנמל לפריקת ולהטענת סחורות, או "נמל סתם" כדבריו, ל"נמל להורדת נוסעים". "האניות הראשונות שיביאו נוסעים יהיו 'הר ציון' ופולוניה", דיווח בהתרגשות, וסיכם כי מועד זה "יהיה זכור בכל תושבי הארץ ליום שפתחו את שערי ציון והכנסו [ונכנסו] בה עולים רבים".

 

מתוך המחברת הראשונה: איור "יום הורדת נוסעים" בנמל תל אביב, 22.2.1938

 

בדומה לכך, את הרשומה מחול המועד פסח תרצ"ח פתח יעקב בתיאור קצר של "ליל הסדר שערך דודי שמואל", אך את עיקר דבריו ייחד למכביה הארצית השביעית שהתקיימה בתל אביב.

 

וכן, בפתח הרשומה מ"אבגוסט-ספטמבר שנת תרצ"ח ולפני כן" כתב על "סיום שנת הלימודים שבו הצטיינתי עד מאוד כי תעודתי הייתה הטובה ביותר [בכיתה]", והזכיר בקצרה את השתתפותו במחנה אימונים בנתניה במסגרת אגודת מכבי הצפון תל אביב שעם חבריה נמנה, ואת תחילת "ימי החופש [הגדול] הנעימים". אך במעבר חד ציין לשבח את "הישוב היהודי בארצנו העומד כבר שנתיים" תחת התקפה "מתמדת של כנופיות מזוינות" בגל ה"מאורעות" החדש, או "המרד הערבי" שפרץ ב-1936. אנשי המגן פועלים "באומץ רוח ואומץ לב", ציין בגאווה, ומנה את "ההדיפות" של התקפות ערביות על "גבעת עדה, חניתה, רמת הכובש טירת צבי ועוד ועוד". המצב בארץ "אינו מאפשר לנו לשמוח כבשנים הקודמים ולכן לא הצטיין החופש הזה בטיולים" מחוץ לעיר, אלא "בהליכה לים יום יום". בעמוד שממול לרשומה הוסיף יעקב בן ה-14 איור של מפעל "כופר היישוב" שהוקדש לגיוס כספים עבור התמודדות היישוב היהודי בארץ עם התקפות המרד הערבי ועם נזקיו.

 

מתוך המחברת הראשונה: איור מפעל "כופר היישוב"

 

מכאן ועד סוף המחברת הראשונה של היומן הוסיף יעקב בסוף כל רשומה מדור קבוע שכותרתו "פוליטיקה", ובו קיבץ ידיעות על התרחשויות בולטות בארץ ובעולם. כך, ב-3 באוקטובר 1938 כתב במדור זה בין היתר כי "הגרמנים נכנסו לחבל הסודטים שבצחוסלובקיה". ב-8 במרס 1939 ציין כי "פיוס הי"א האפיפיור מת. במקומו פיוס הי"ב. בספרד נמשכת מלחמת האזרחים". ב-24 ביולי 1939 דיווח כי "ארץ ישראל קיבלה בצער את הספר הלבן" ו"הפסקת העלייה לחצי שנה הוא אסון לנו". ברשומות הבאות הוקדש המדור רובו ככולו לאירועי מלחמת העולם השנייה, אך שולבו בו גם אירועים מחיי הארץ: למשל ברשומה האחרונה במחברת הראשונה, מ-31 בדצמבר 1940, ציין לעצמו יעקב כי "סגן ראש עיריית תל-אביב דב הוז נהרג בתאונת דרכים יחד עם אשתו ובתו" וכי "בתל-אביב נערכה הלוויה גדולה".

 

מתוך המחברת הראשונה: איור שלושים שנה לייסוד תל אביב

 

הרשומה האחרונה במחברת הראשונה

 

יעקב המשיך לתעד את חייו בארבע מחברות נוספות, והשינויים שעברו עליו בצמיחתו ובהתבגרותו באים בהן לידי ביטוי הן בצורה – בעיצוב הרשומות, בסגנון הכתיבה ואף בכתב עצמו, ובהיעלמות האיורים המלווים את הכתוב – והן בתכנים: סיום לימודיו התיכוניים, שירותו בפלמ"ח, לימודיו באוניברסיטה העברית, עבודתו כמדריך במוסד הילדים "בית חנה", בשילוב מידע, רשמים ותובנות השייכים לצד האישי – המשפחה, חברים, קשרים עם בנות – ולאירועי הזמן בארץ ובעולם.

 

מתוך המחברת השלישית של היומן: יום כניעת גרמניה במלחמת העולם השנייה

 

המחברת החמישית והאחרונה של היומן מוקדשת לימים ולשבועות שאחרי הצבעת האו"ם על תוכנית החלוקה ב-29 בנובמבר 1947. בתחילת דצמבר גויס יעקב עם חברי הרזרבה הירושלמית של הפלמ"ח לעשרה ימים של שירות בטחון. ברשומה מ-7 בחודש, שבה כתב על גיוסו, ציין כי "איני עוד יודע מה עומד בפני, אך כל קרבן שאתן לא יהיה גדול מדי, כי תפקיד נעלה הוא עד מאד להסיר כל מכשול שיעמוד בפני העצמאות העברית!". בתום עשרת הימים הוא שוחרר וחזר ללימודיו באוניברסיטה ולעבודתו במוסד הילדים. ברשומה מ-17 בדצמבר, שבה תיעד את תחושותיו ואת חוויותיו משירותו, השתומם "כמה מהר החלפתי עורי, והפכתי לחזור להיות איש החטיבה [הפלמ"ח] במלוא מובן המילה". "היו אלה ימים מלאי סיפוק", המשיך וכתב, ימים "מלאי מאורעות וסכנות, ימים שבהם העמדת את נפשך מנגד. והייתי מוכן לכל פעולה ותהיה קשה ומסוכנת כמה שתהיה. אמנם לא חסרו ימים בטלים מלאי ציפייה, אך כאן התהווה ההווי הישן הידוע, הווי של המחנות [מחנות הפלמ"ח], במובנם האופייני ביותר. ולא חשוב היה באיזה בסיס שכנוּ, היה זה יכול להיות בבסיס הבטוח והנוח במעלה [החמישה], מקום משכנם של מבריאים בימות הקיץ, והיה זה יכול להיות נווה אילן, הקבוצה הצעירה על ראש פסגות, שעם חבריה נעשינו קשורים ביותר, וכמובן ש'החיים' לא פסחו על ההרים, על היערות שהשתלטנו עליהם, על הוואדיות שהתהלכנו בהם [...] בכל מקום היינו בבית והרגשנו בטוחים ושלווים, ידענו כי חיל החלוץ אנו, לכוח המגן של היישוב ובתור שכזה כל יגע לא יהיה גדול יותר".

 

שער המחברת החמישית והאחרונה של היומן

 

כעבור ימים אחדים גויס יעקב בשנית. ב-23 בדצמבר כתב ביומנו: "דומני כי העתיד נראה עתה ברור יותר. שוב אין לי ולחברי בחטיבה כל אשליה כי חזור נחזור ללימודים וכי נוכל ללמוד באוניברסיטה. יודעים אנו, וכך גם הודיעו לנו, כי גיוֹס גויסנו באופן שלם ועל סמך תפקידנו נוותר על שנת הלימודים". "גברו געגועי הביתה", התוודה בסוף הרשומה, "רוצה אני בלבב שלם לנסוע תל-אביבה ואם לא אעשה זאת בימים הקרובים, מי יודע כמה זמן יעבור עד שאוכל שוב לראות את היקרים לי?".

 

הרשומה האחרונה ביומן, כאמור מ-11 בינואר 1948, משקפת בעוצמה גדולה יותר מקודמותיה את המציאות היומיומית הקשה, הסיזיפית, המסוכנת והשוחקת שאפיינה את שירותו של יעקב כאיש מגן בשבועות האחרונים לחייו, ועם זאת מהולה בה גם תקווה לעתיד טוב יותר:

 

"הרבה יש עתה לספר ולאמר, ואיני יודע אם אצליח לכתוב הכל מה שברצוני לאמר. חיים אנו במתיחות מתמדת ותחת סכנות האורבות מכל צד. וקשה לעתים לאכֵל [לעכל] את כל הרשמים, ולהעלות אותם בכתב, ובמיוחד כאשר בזמן הקצר ביותר עוברים עליך מאורעות ומשברים רבים כל כך. ראשית דומני עלי לברך ברכת הגומל, על מספר הפעמים בהם ניצלתי וניצלנו מסכנות כליה אפשריות. אי אפשר לדעת היכן אורב המוות, אך להסתכן אפשר בכל מקום ומשום כך זכות קדימה לברכת הודיה לבורא על ששמר עלינו עד כה. ותפילתי כי נעמוד, ונעבור זמן חרום זה בשלום, ושלווה תשרה בארץ".

 

הרשומה האחרונה ביומן

 

לסיום יובאו שתי גרסאות לפגישה האחרונה של יעקב עם אמו עליזה, אחת מיומנו ואחת מרשימה שכתבה האם לסֵפר למד הא. יש להניח שחילופי הגרסאות מייצגים מעמדים דומים בין בנים להוריהם במלחמה ההיא, במלחמות ישראל הבאות ובמלחמות בכלל. תחילה התיאור מן היומן:

 

"[...] האל זימן לי את אמא, ממש ברגע האחרון [לפני צאתו לירושלים]. לשמחת שנינו לא היה גבול, והייתה זו התראות חתופה [חטופה] לאחר זמן רב. עשיתי רושם כאילו נפלתי מן הירח, ושמחתי מאוד כי אמא אינה דואגת והיא עצמה אמיצה מאוד".

 

ואילו האם כתבה:

 

"היה זה בבוקר יום ששי. השמש קרנה. לא מיהרתי בקניותי. הן אף אחד משני בני אינו מצפה לי בבית. והנה יעקב שלי עומד לפני הדלת. בריא, זוהר, שזוף שמש-ההרים:

– אמא, כמה חיפשתיך, זה למעלה משעה! בעוד חמש שעות עלי ללכת.

רבים ראוהו ברחוב הקטן שלנו, וזר שושנים אדומות בידו. יותר מששמחתי, נבהלתי. ידעתי על כל הסכנות שבכביש ירושלים. אך כעת, בעמדו לפני והשושנים בידו ובספרו לי מה טוב חלקו, מה מאוד דואגים לו ידידיו, ומה גאה הוא בהשקיפו על ארץ מולדתו היפה מעל ההרים, חזרו האמונה והתקוה ללבי הרועד.

– רק היום עוד נסיעה בתפקיד, ויתכן שמחר או מחרתיים אוכל לבלות את חופשתי אתכם.

ליוויתיו למכונית. בשולי [כובע] 'הגרב' שלו ניגב בבת-צחוק את דמעתי. נשיקה, לחיצת-יד, ועוד מבט אחד מתוך עיניו הנאמנות והטובות – ומאז לא ראיתיו עוד."

 

הערה: המובאות מן היומן נמסרו כלשונן, למעט הוספת אמות קריאה ושינויים בסימני הפיסוק לשם הקלת הקריאה. תיקוני מילים, הוספות והנהרות של הכתוב ביומן ניתנו בסוגריים מרובעים [ ].

 

כתב: שמרי סלומון, הארכיון לתולדות 'ההגנה'

מאוצרות ארכיון צה
אביבה קרטון
31/01/2014 15:47
הרגש מאוד ומעניין ביותר!

יופי של פרסום !
אביבה קרטון
31/01/2014 15:49
נפלה טעות בהקלדה. צ"ל: מרגש
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה:

קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון