לאנשי הצנזורה הצבאית שעושים ימים ולילות כדי למנוע פרסומים מזיקים לביטחון המדינה-יישר כוח!
אנו רואים את המאמצים להסתיר את האתרים המדוייקים של נפילת הרקיטות, זיהוי קצינים וחיילים, תכנונים ועוד.
בהקשר זה, נזכיר כי עם קום המדינה התייחסה הצנזורה לכל עבירה קלה כחמורה, גם לגבי פרסום וחשיפת קצינים.
במכתב תלונה ששלח מנהל האגם ב-22 יולי 1948 אל איסר בארי (ראש שרות הידיעות ור' מחלקת המודיעין הראשון של צה"ל שהיה ממונה על הצנזורה) הוא כותב:
"למרות ההוראות המפורשות שנתנו לעיתונים שאין להזכיר שמות של מפקדים בסמוך לתפקידם-הופיעו בגיליון ה"המשמר" של היום שמות רבים וכן תמונה של מפקד בציון שמו ותפקידו".
באותו יום, כנראה בעקבות הנחייתו של איסר בארי, הוציא הצנזור מכתב לעורך "על המשמר" ובו הודעה על סגירת העיתון ליום אחד, בגלל העבירות הצנזוראליות שביצע:
"בתוקף סמכותי לשעת חרום הנני אוסר את הפצת גליון "על המשמר" של מחר 23 יולי, ט"ז תמוז תש"ח, בגלל עברותיכם כדלקמן:
א) בעתונכם מהיום ט"ו תמוז תש"ח הופיעה תמונתו של יגאל אלון, מפקד הפלמ"ח, בצרוף השם והמקום של הפעולה אשר עמד בראשה, מבלי שהחומר הנ"ל הוגש לצנזור לפני פרסומו.
ב) באותו עתון ציינתם שראש אגף המבצעים של המטכ"ל הזכיר בהודעתו מאתמול לעתונות כי שמעון אבידן ומשה דיין עמדו בראש צבא ההגנה בחזית הדרום. שמות אלה לא הוזכרו בהודעה הנ"ל.
ג) במודעות האבל על חללי צבא שפרסמתם בעמוד ג' של הגיליון הנ"ל הוזכרו המקומות בהם נפלו החיילים.
תזכורת קצרה מהעבר! וגם יצויין כי אותו איסר בארי, ניסח בדצ' 1948 את מסמך "הסדרת היחסים בין העיתונות לצנזורה", ששימש בסיס להסכם הצנזורה עם התקשורת, שהקל עם התקשורת ובא במקום החובה לפעול על פי התקנות לשעת חירום-1945.
ערכה:א.אלון
;){kind=link}