עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון הוא הארכיון המרכזי של צה"ל ומשרד הביטחון, ומהווה מאגר מידע ייחודי ומרכזי אודות הפעילות הביטחונית צבאית של מדינת ישראל. בארכיון אוצרות שהם נכסי צאן ברזל של ההיסטוריה של מדינת ישראל' על כן, מהווה הארכיון את אחד המרכיבים החשובים ביותר בשמירת הזיכרון הקולקטיבי והמורשת הביטחונית והתרבותית של החברה בישראל. הארכיון (שבראשיתו נקרא ארכיון הצבא) הוקם ביולי 1948 בהוראת ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן-גוריון, כדי לרכז את התיעוד שנוצר ביחידות צה"ל במהלך קרבות מלחמת העצמאות ושל לוחמים יהודיים. במסגרת הארכיון נמצאים גם ארכיונים טרום צה"ליים "הארכיון לתולדות ההגנה", הפלמ"ח והלח"י. מבחינה מינהלית הארכיון הוא יחידה במשרד הביטחון. ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון הוא הארכיון הממלכתי הראשון שהוקם בישראל.
בארכיון מצוי תיעוד החל מהמאה ה-19.
הבלוג שלפניכם הינו ערוץ נוסף של ידע אודות אוצרותיו של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון. בבלוג נציג לכם את הסיפורים שמאחורי התיעוד. נשמח לתגובותיכם.
מומלץ לצפות בפוסטים באמצעות גוגל כרום.
נושאים
בן-גוריון  (12)
בן גוריון  (9)
מלחמת יום הכיפורים  (7)
ארכיון צהל  (5)
דוד בן-גוריון  (5)
יצחק רבין  (5)
CID  (4)
אריאל שרון  (4)
דוד בן גוריון  (4)
יעקב דורי  (4)
מתנדבים  (4)
ההגנה  (3)
לשון עברית  (3)
משה דיין  (3)
נשים  (3)
רוביק רוזנטל  (3)
תערוכת תצלומים  (3)
תצלומים  (3)
C.I.D  (2)
גבעתי  (2)
החיל  (2)
ועדת אגרנט  (2)
חטיבת גולני  (2)
חיילות  (2)
חיל הים  (2)
חץ שחור  (2)
יגאל ידין  (2)
יום האישה  (2)
יחידה 101  (2)
מבצע שלמה  (2)
מלחמת העצמאות  (2)
מלחמת יום כיפור  (2)
ספר  (2)
עברות שמות  (2)
עובדי משרד הביטחון  (2)
עזה  (2)
צילום  (2)
צנזורה  (2)
צנחנים  (2)
ראש המוסד  (2)
רמטכל  (2)
100 שנות טיסה  (1)
18.10.53  (1)
20 שנה לרצח יצחק רבין  (1)
20.11.13  (1)
50 שנה למבל  (1)
50 שנה לרצח  (1)
50 שנה רשות הטבע והגנים  (1)
NEWS1  (1)
א.ידידיה  (1)
א.קסלמן  (1)
אב שכול  (1)
אבא חושי  (1)
אבי הפצועים  (1)
אביב נעורים  (1)
אביגדור קהלני  (1)
אדולף אייכמן  (1)
אדנאואר  (1)
אוטובוס הדמים  (1)
אוניברסיטה עיברית  (1)
אוסף הלוחם היהודי בצבאות העולם ובמחתרות  (1)
אורד צארלס וינגייט  (1)
אורי אבנרי  (1)
אורי אילן  (1)
אורי אילן זל  (1)
אות המערכה  (1)
אות הערכה  (1)
אחי דקר  (1)
אחיות צבאיות  (1)
אחמד אל-שוקרי  (1)
איגרת  (1)
איגרת לחיילים  (1)
איילת השחר  (1)
אילן רמון  (1)
איסר בארי  (1)
איסר הראל  (1)
איתן בר-יוסף  (1)
אל עלמי  (1)
אלברט אינשטיין  (1)
אלדד חרובי  (1)
אלה הרנס  (1)
אלוף אסף שמחוני  (1)
אלוף דני מט  (1)
אלוף צפון  (1)
אלי כהן  (1)
אליעזר אוזורוב  (1)
אלכס זילוני  (1)
אלמ חיים ארז  (1)
אלמ יצחק בן שהם  (1)
אמן  (1)
אמן יוצא לאור  (1)
אמנון ליפקין  (1)
אנטישמיות  (1)
אניות לינו  (1)
אנשי מילואים  (1)
אסון המסוק הראשון  (1)
אסון המסוקים בשאר ישוב  (1)
אסון הנד  (1)
אסתר ארדיטי  (1)
אפליקצייה אוקטובר  (1)
אפריקה  (1)
אצל  (1)
ארגירו  (1)
ארוס  (1)
אריה בועז  (1)
אריק שרון  (1)
אריתראה  (1)
ארכיון  (1)
ארכיון הפלמח  (1)
ארכיון צהל ומעהבט  (1)
בגין  (1)
בונקר  (1)
ביירות  (1)
בינאום ירושלים  (1)
ביקור  (1)
ביקור ילדים ונוער בצהל  (1)
ביקורי אישים  (1)
בירת ישראל  (1)
בית ספר לפיקוד ומטה  (1)
בית קברות צבאי  (1)
ביתא ישראל  (1)
בן ציון סולומין  (1)
בסיס טירוניות  (1)
בת שבע די רוטשילד  (1)
גדוד 33  (1)
גדוד 890  (1)
גדוד חרב  (1)
גדוד נהגי הפרדות הצהלי  (1)
גולדה מאיר - מאירסון  (1)
גולומב  (1)
גולני  (1)
גון פ. קנדי  (1)
גיא שטיבל  (1)
גייסות השריון  (1)
גיס  (1)
גנדי  (1)
גרביים  (1)
גשמי זעף  (1)
גשר ברוך  (1)
גשר גוני  (1)
גשר יהודה  (1)
דב בן-דב  (1)
דברי בן-גוריון  (1)
דוד ליבוביץ  (1)
דוד מייק מרכוס  (1)
דוד מרכוס  (1)
דוד סימנטוב  (1)
דוח תחקיר  (1)
דוידי  (1)
דוקו צרפתי  (1)
דיזנגוף סנטר  (1)
דיסקית זיהוי  (1)
דמשק  (1)
דני שפירא  (1)
דר אולסבנג  (1)
דרגות בצהל  (1)
דרוזים  (1)
דרך בו  (1)
דרך בורמה  (1)
דרך הגבורה  (1)
האגודה למען החייל  (1)
האזנות  (1)
האזנות סתר  (1)
האקדמיה ללשון  (1)
הבולשת חוקרת  (1)
הבריגאדה היהודית  (1)
הבריגדה היהודית  (1)
הגדה של פסח  (1)
הגדודים העבריים  (1)
הגדת העשור  (1)
הגנה  (1)
הדוידקה  (1)
ההמנון  (1)
הוועד למען החייל  (1)
הזקן הצעיר  (1)
הלוויית בן-גוריון  (1)
הלמד הא  (1)
הלן קלר  (1)
המכללה לביטחון לאומי  (1)
המלאך בלבן  (1)
הספד  (1)
העדה האתיופית  (1)
העלאת יהודי אתיופיה  (1)
הערכת מצב  (1)
הערכת מצב ביטחונית  (1)
הפיגוע בכביש החוף  (1)
הפעלת הכוח  (1)
הפקות מקור  (1)
הפקת לקחים  (1)
הקו העירוני  (1)
הקמה  (1)
הקרב על הבופור  (1)
הר הצופים  (1)
הרב הצבאי הראשי  (1)
הרב עובדיה יוסף  (1)
הרכבי  (1)
הרצל  (1)
הרצליה  (1)
השומר  (1)
השפה העברית  (1)
השקה  (1)
התייעלות  (1)
התכתבות בן-גוריון  (1)
התמרון הגדול  (1)
התקווה  (1)
ווידרס פיליפ  (1)
ועד הלשון העברית  (1)
ז באדר  (1)
זהרה לביטוב  (1)
זורע  (1)
זכויות יוצרים  (1)
זלמן שזר  (1)
זעירא  (1)
זרקור  (1)
חג הסיגד  (1)
חגיגות המימונה  (1)
חובשת  (1)
חוק השיפוט  (1)
חזון האוויר  (1)
חזקל איש כסית  (1)
חט הצנחנים  (1)
חטיבה 1  (1)
חטיבה 188  (1)
חטיבה 421  (1)
חטיבה 8  (1)
חידון התנך  (1)
חידון התנך הראשון  (1)
חייל אלמוני  (1)
חיים גורי  (1)
חיים ישראלי  (1)
חיל הקשר  (1)
חיל נשים  (1)
חילביץ  (1)
חיסכון במים  (1)
חנה מירון  (1)
חנה מרון  (1)
חנה רובינא  (1)
חפירות מצדה  (1)
חקה  (1)
חשיפת תיעוד  (1)
טביעת אצבע  (1)
טייסת ראשונה  (1)
טכניון  (1)
טמפלרים  (1)
טנק  (1)
טקס אשכבה  (1)
טקס השבעה  (1)
טרומפלדור  (1)
יא באדר  (1)
יאנוש בן-גל  (1)
יגאל אלון  (1)
יד מרדכי  (1)
יהודי סלובקיה  (1)
יוחאי בן נון  (1)
יוחנן רטנר  (1)
יום הולדת  (1)
יום הזכרון הבינל לשואה  (1)
יום הילד הבין-לאומי  (1)
יום הכיפורים  (1)
יום המדינה  (1)
יום המדע  (1)
יום המטוס  (1)
יום העיוור  (1)
יום הצבא  (1)
יום הקוממיות  (1)
יום ירושלים  (1)
יום קיבוץ גלויות  (1)
יוני דואר  (1)
יוני נתניהו  (1)
יח 300  (1)
יחידה 299  (1)
יחידה8200  (1)
יחידת איתן  (1)
יחידת הגמלים  (1)
יחסי גרמניה-ישראל  (1)
ייבוש אגם החולה  (1)
ילדים  (1)
ילדים וצהל  (1)
יעקב מרידור  (1)
יצחק ארד  (1)
יצחק חופי  (1)
יצחק פונדק  (1)
יצחק שדה  (1)
יציאת מצרים  (1)
יקותיאל אדם  (1)
ירושלים  (1)
ירושלים כחלק מישראל  (1)
ישעיהו גביש  (1)
ישראל בר  (1)
ישראל היום  (1)
ישראל פלצקר  (1)
כביש בורמה  (1)
כביש הגבורה  (1)
כוורת  (1)
כט בנובמבר  (1)
כיבוש סיני  (1)
כנס חיל הנדסה  (1)
כתבה  (1)
לא בגדתי  (1)
לאה גולדברג  (1)
לבנון  (1)
להקת מחול  (1)
לוי אשכול  (1)
ליאון סלומונוביץ  (1)
ליל הברווזים  (1)
ליל הגלשונים  (1)
ליל הדאונים  (1)
לשון צבאית  (1)
מ וילנסקי  (1)
מאגר תצלומים  (1)
מאיר הר-ציון  (1)
מבצע ארגז 3  (1)
מבצע חורב  (1)
מבצע יהלום  (1)
מבצע מגרסה  (1)
מבצע מנוף  (1)
מבצע מרדכי  (1)
מבצע שודד  (1)
מבצע שומרון  (1)
מבצע שלום הגליל  (1)
מבצע שלל  (1)
מגב  (1)
מגדר  (1)
מוזיאון אי  (1)
מורה חיילת. יום המורה  (1)
מושל עזה  (1)
מזון  (1)
מזכיר צבאי דיין  (1)
מזכרת בתיה  (1)
מחליפים כמו גרביים  (1)
מחלקת החקירות הפליליות  (1)
מחנה גיבור  (1)
מחנה מעצר  (1)
מחנות צהל  (1)
מחסור בקרח  (1)
מחקרים  (1)
מטס אושוויץ  (1)
מיג 21 עיראקי  (1)
מיקי אסטל  (1)
מיקי סטון  (1)
מכתב בן-גוריון  (1)
מכתב תנחומים  (1)
מכתבי בן-גוריון  (1)
מכתבי חיילים  (1)
מכתבים  (1)
מלון סבוי  (1)
מלחמת אוקטובר  (1)
מלחמת קדש  (1)
מלחמת שלום הגליל  (1)
מלחמת ששת הימים בגולן  (1)
מנדט  (1)
מנחם בגין  (1)
מנחם גלט  (1)
מנחם נוימרק  (1)
מסמך הקמת וייעוד ארכיון צהל  (1)
מסמך יסוד  (1)
מסמכי ותצלומי ארכיון צהל  (1)
מעמד חיל האוויר  (1)
מערך הסיעוד בצהל  (1)
מפקד השבעה  (1)
מצור  (1)
מרבד הקסמים  (1)
מרגל  (1)
מרדכי נמצא-בי  (1)
מרשתת  (1)
משה זנזורי  (1)
משה יעלון  (1)
משה מרזוק  (1)
משמעת מים  (1)
משפט אייכמן  (1)
משרד הביטחון  (1)
מתי מייזל  (1)
נאום  (1)
נאום הכתרה  (1)
נורית לבנה  (1)
נורמן פינקלשטיין  (1)
נחל  (1)
ניסוי  (1)
ניר מן  (1)
נירים  (1)
נעדרים  (1)
נציב קבילות חיילים  (1)
נצרת עילית  (1)
נקחל  (1)
נשיא  (1)
סיני  (1)
ספרי ילדים  (1)
ספרים  (1)
סרובו לכהן כנשיא ישראל  (1)
סרטון  (1)
סרטון צניחה בכנרת  (1)
סרטים  (1)
ע.בלינקוב  (1)
עברות שם  (1)
עגונות  (1)
עדויות  (1)
עדות מן הבור  (1)
עוזי עילם  (1)
עוטף עזה  (1)
עולי הגרדום  (1)
עולי תימן  (1)
עיטור גבורה  (1)
עיטורי העוז  (1)
עין  (1)
עיתון מחלקה ראשונה  (1)
על כנפי נשרים  (1)
עליית יהודי אתיופיה  (1)
עמוס דה שליט  (1)
עמק הבכא  (1)
עסק הביש  (1)
עצמאות  (1)
פוטוקול משפט  (1)
פום  (1)
פיגוע  (1)
פייסל נאדף  (1)
פיקוד דרום  (1)
פיקוד וקצונה  (1)
פיקוד מרחבי  (1)
פלגות הלילה  (1)
פלוגות החפרים  (1)
פליטה  (1)
פלמח  (1)
פלסר 7  (1)
פסח  (1)
פעולות תגמול  (1)
פעולת כונתילה  (1)
פעולת כראמה  (1)
פעולת סמוע  (1)
פעולת קלקיליה  (1)
פעולת תגמול  (1)
פעולת תגמול עזה  (1)
פקודות יום  (1)
פקודת יום  (1)
פקודת יום דוד אלעזר  (1)
פקודת יום הפסקת האש  (1)
פקודת יום מניעת תאונות דרכים  (1)
פקודת יום ראש השנה תשח  (1)
פקודת צהל  (1)
פרופ דבורצקי  (1)
פרופ עזרה זוהר  (1)
פרס  (1)
פרס ביטחון ישראל  (1)
פרס הרמטכל  (1)
פרסומים  (1)
פתח  (1)
פתקים  (1)
צבא בריטי  (1)
צבא מצרים  (1)
צבי זמיר  (1)
צבי טות ינאי  (1)
צבי צור  (1)
צביון יום העצמאות  (1)
צהל  (1)
צהל -בראש וראשונה אנשים  (1)
צוותא  (1)
צוק איתן  (1)
צידון  (1)
צלפים  (1)
צלש  (1)
צניחה חופשית  (1)
צפנים  (1)
קבלני משרד הביטחון  (1)
קוממיות  (1)
קורס קצינים  (1)
קורסים  (1)
קותי  (1)
קלעים  (1)
קמלר  (1)
קנטינה  (1)
קניה  (1)
קרבות בלימה  (1)
קריית נצרת  (1)
קרקל  (1)
ראל דורי  (1)
ראל יעקב דורי  (1)
ראשי המטה הכללי של צהל  (1)
ראשית חיל האוויר  (1)
רבנות  (1)
רונן שגב  (1)
רחבעם זאבי  (1)
רחובות  (1)
ריצרד קטלינג  (1)
רכב קרבי משוריין  (1)
רכבת אווירית  (1)
רמטכל תימני  (1)
רפאל  (1)
רפאל איתן  (1)
רצח רבין  (1)
רשות מקומית  (1)
רשת ספה  (1)
ש.הר  (1)
שאול בן-שמחון  (1)
שאול שמאי  (1)
שבועת אמונים ביידיש  (1)
שביט2  (1)
שדרות  (1)
שועלי שמשון  (1)
שושנה הר-ציון  (1)
שושנה שטיפטל  (1)
שי הרשקוביץ  (1)
שילוב ראוי  (1)
שיר התעופה  (1)
שיר על בן-גוריון  (1)
שיריון  (1)
שלג  (1)
שלמה אבינרי  (1)
שלמה ביטון מצפת  (1)
שלמה גורן  (1)
שלמה סוריאנו  (1)
שם עברי  (1)
שמחה הולצברג  (1)
שנות טובות  (1)
שעון קיץ  (1)
שפה  (1)
שפעת העופות  (1)
שפריר  (1)
שקל  (1)
שקם  (1)
שרה ברוורמן  (1)
שרון  (1)
שרונה  (1)
שרי מרק  (1)
תאונות דרכים  (1)
תאונת אוסטר  (1)
תאונת מטוס  (1)
תאל יהושע רביב  (1)
תולדות המינוח הצבאי  (1)
תחקיר  (1)
תיאטרון הבימה  (1)
תיקי מעוזים  (1)
תל-חי  (1)
תל-נוף  (1)
תלקיט  (1)
תעודות  (1)
תעלת סואץ  (1)
תערוכה דיזינגוף סנטר  (1)
תערוכות  (1)
תפיסת ספינות אמלח  (1)
תצאות  (1)
תצלומי אוויר  (1)
תצלומים ארכיון צהל  (1)
תרגיל גיוס  (1)
תרגיל תמר  (1)
תרגילי צניחה  (1)

הקמת 'ההגנה', 15 ביוני 1920

15/06/2015 08:22
מאוצרות ארכיון צה"ל ומעהב"ט
ההגנה, השומר, הגדודים העבריים, גולומב

בכ"ט בסיון תר"פ, 15 ביוני 1920, החליטה ועידת מפלגת 'אחדות העבודה', שהתכנסה בחוות כנרת, על מתן ייפוי כוח 'לועד שנבחר ב"שומר" [ארגון "השומר"] לגשת – בקשר עם הועד הפועל של א'ה [אחדות העבודה] – לארגון הסתדרות הגנה'. החלטה זו מציינת את הקמת 'ההגנה', כוח המגן העיקרי של היישוב היהודי בארץ ישראל בתקופת המנדט, שעל בסיסו הוקם צבא הגנה לישראל בתש"ח, בעיצומה של מלחמת העצמאות.


העמוד השני של החלטות ועידת 'אחדות העבודה' בכנרת, כנראה בכתב ידו של משה שרתוק (שרת), ובראשו הסעיף הנוגע ל'הגנה'


 

נוסח החלטות הוועידה שפורסם בשבועון 'אחדות העבודה' קונטרס בט' בתמוז תר"פ (25 ביוני 1920). סעיף 3 הוקדש ל'הגנה'


חברי הוועידה יכלו לבחור באפשרויות אחרות להגנת היישוב. האחת הייתה להסתמך על ארגון 'השומר'. 'השומר' הוקם ב-1909 בידי קבוצה מצומצמת של אנשי העלייה השנייה, בהם ישראל שוחט, ישראל גלעדי ומנדל פורטוגלי שעמדו בראשו, וכן מניה שוחט (אשתו של ישראל), יצחק בן-צבי ורעייתו לעתיד רחל ינאית, שמואל הפטר, צבי נדב, יחזקאל חנקין, מרדכי יגאל, נח סונין ואחרים. 'השומר' נועד בראש ובראשונה לשמש ארגון שמירה על שדותיהן ורכושן של המושבות העבריות החדשות בארץ, שעד להקמתו הסתמכו על שמירה ערבית ועל מתן דמי חסות לתקיפים ערבים בסביבתן. בשיא הצלחתו, ב-1912, היה 'השומר' אחראי על שמירת מושבות הגליל התחתון וכן חדרה, ראשון לציון, רחובות ובאר יעקב, וקיבל פניות לשמירה ממטולה, נס ציונה וגדרה. מייסדי 'השומר' אמנם ייעדו אותו להיות ארגון הגנה ארצי, אך במתכונת אליטיסטית, תוך בחירה קפדנית של חבריו, שמירה על חשאיות כלפי השלטונות העות'מניים ועל חשאיות ועצמאות כלפי מוסדות התנועה הציונית ואף ביחס למפלגת 'פועלי ציון' בארץ, שעִמה נמנה חלק מאנשיו.


אחדים מחברי 'השומר' ובני משפחותיהם עם דגל הארגון, הנושא את ססמתו "בדם ואש יהודה נפלה, בדם ואש יהודה תקום' – הפזמון החוזר בשירו של יעקב כהן 'קמנו, שבנו', הידוע גם כ'שיר הבריונים'. עומדת שלישית משמאל רחל ינאית בן-צבי, מימינה מרדכי יגאל ומשמאלה נח סונין


ישראל גלעדי (ראשון מימין) ומנדל פורטוגלי (עומד במרכז), שניים מהשלישייה שהנהיגה את 'השומר'. עוד מצולמים חברי הארגון יצחק נדב (שני מימין), מרדכי יגאל (שני משמאל) ומאיר ספקטור (ראשון משמאל). פורטוגלי נהרג מפליטת כדור מאקדחו ב-1916 וגלעדי מת משפעת ב-1918


אנשי 'השומר' בלבוש וחימוש אופייניים. במרכז ישראל שוחט


במלחמת העולם הראשונה הוגלו מן הארץ חלק מאנשי 'השומר', בהם מנהיגו ישראל שוחט, ועקב כך, ובשל הגברת הפיקוח הביטחוני של השלטונות העות'מניים וקשיי המושבות לממן את השמירה, צומצמה פעילותו בהדרגה ונפסקה ב-1916. לאחר השלמת הכיבוש הבריטי של הארץ ב-1918 שבו גולי 'השומר' לכאן ופעילות הארגון חודשה, אך מספר אנשיו נותר קטן יחסית, פחות ממאה, ומנהיגותו הוותיקה העדיפה את מתכונת הפעילות הקודמת. לעומתם ניסו אליהו גולומב ודב הוז, חברים חדשים בארגון שנמנו עם חיילי הגדוד הארצישראלי בגדודים העבריים בצבא הבריטי, ויצחק טבנקין, חבר 'השומר' ואיש 'אחדות העבודה', להביא להרחבת שורותיו של 'השומר' ולעשותו לארגון הגנה עממי, הנתון למרות ציבורית.


אליהו גולומב במחנה הגדוד העברי בסרפנד


עקב חוסר ההסכמה על המשך דרכו של 'השומר' החליט כינוס מיוחד של חברי הארגון שנועד במאי 1920 לפרק אותו ולהעביר את ההחלטה בנוגע לעתיד הגנת היישוב למפלגת 'אחדות העבודה'. 'אחדות העבודה'  קמה ב-1919 כאיחוד של מפלגת 'פועלי ציון' בארץ עם קבוצות פועלים 'בלתי מפלגתיים', חברי הסתדרויות הפועלים החקלאים ביהודה, בשומרון ובגליל. בראשה עמדו דוד בן-גוריון, יצחק טבנקין, ברל כצנלסון ויצחק בן-צבי.


האפשרות השנייה שוועידת 'אחדות העבודה' יכלה להעדיף הייתה הסתמכות על הגדודים העבריים. ראשיתם של הגדודים הייתה ב'גדוד הפרדות של ציון' (Zion Mule Corps) הידוע יותר בשמו הבלתי פורמלי 'גדוד נהגי הפרדות'. הגדוד הוקם ב-1915 במצרים, בעיקר על בסיס צעירים מן היישוב שהוגלו מהארץ בידי השלטונות העות'מניים, ושולב בצבא הבריטי. למפקדו מונה קצין אירי פרו-ציוני, קולונל ג'ון הנרי פטרסון (Patterson). האדם שבשמו במיוחד נקשרה היוזמה להקמת גדוד זה וגדודים עבריים נוספים בצבא הבריטי היה זאב ז'בוטינסקי.


זאב ז'בוטינסקי במדי 'גדוד 38 של קלעי המלך'


ז'בוטינסקי, עיתונאי וסופר יהודי צעיר מרוסיה שהגיע למצרים לסיקור גולי ארץ ישראל שם, נעשה תוך שנים אחדות ל'כוכב עולה' בתנועה הציונית ולפעיל מרכזי, יצירתי, כריזמטי ואנרגטי בכל הנוגע לענייני הביטחון ביישוב. הוא יזם וקידם את הקמת 'גדוד הפרדות של ציון' מתוך ראִייה כי גדוד זה וגדודים עבריים נוספים שיוקמו במסגרת הצבא הבריטי בזמן המלחמה ישמשו בסיס לכוח צבאי יהודי לגלי שיפעל בהמשך בארץ ישראל. לצדו השתתפו בהקמת הגדוד יוסף טרומפלדור ופנחס רוטנברג, והם נעזרו בד"ר חיים וייצמן, מראשי ציוני בריטניה, שהיה בעל קשרים בצמרת השלטון הבריטי. טרומפלדור, קצין מעוטר בצבא הצאר הרוסי ממלחמת רוסיה יפאן בתחילת המאה, שבה איבד את ידו השמאלית, ואחר כך חבר הקומונה החקלאית בחוות מגדל ופועל חקלאי בדגניה א', היה המפקד היהודי הבכיר ב'גדוד הפרדות של ציון'.


יוסף טרומפלדור בעת שירותו ב'גדוד הפרדות של ציון'


'גדוד הפרדות של ציון', שהשתתף במערכת גליפולי (אפריל 1915 – ינואר 1916), פורק לאחריה, אך בשנים 1918-1917 הוקמו שלושה גדודים עבריים נוספים בצבא הבריטי. הגדוד הראשון היה 'גדוד 38 של קלעי המלך' (38th Battalion of the Royal Fusiliers) שהוקם בלונדון ועיקר אנשיו היו מהגרים יהודים רוסים באנגליה. הגדוד השני היה 'גדוד 39 של קלעי המלך' שאורגן בארה"ב והתבסס בעיקר על צעירים יהודים מצפון אמריקה וארגנטינה, וכן על גולים מארץ ישראל, בהם מנהיגי מפלגת 'פועלי ציון' בארץ דוד בן-גוריון ויצחק בן-צבי. הגדוד השלישי היה 'גדוד 40 של קלעי המלך', שגויס בארץ ישראל לאחר הכיבוש הבריטי ועם אנשיו נמנו בוגרי הגימנסיות העבריות, פרחי הוראה, אנשי 'השומר', בני המושבות ואף צעירים מן 'היישוב הישן', בהם תלמידי ישיבות מירושלים.


חיילים מ'גדוד 38 של קלעי המלך' בתקופת אימוניו בווינצ'סטר, אנגליה


 

חיילים מ'גדוד 39 של קלעי המלך' בתל אביב


רק גדוד 38 הספיק להשתתף באופן פעיל בכיבוש ארץ ישראל, ושלושת הגדודים שימשו אחר כך חיל מצב בה. בשיא כוחם הם מנו כ-5,000 איש, קרוב לחמישית מחיל המצב הבריטי בארץ. אנשיהם שימשו במשימות ביטחון שוטף, בשמירה על מסילות ברזל ודרכים, על מחנות צבא ומחסני ציוד צבאי, ובתחילה אף נשלחו להגנת יישובים יהודיים שהיו נתונים לסכנת התקפה מצד כנופיות שודדים ערבים. אלא שהתגברות הרגישות בקֶרב שלטונות הצבא הבריטי להתנגדותם של ערביי הארץ לפעילות הגדודים העבריים ולעצם נוכחותם כאן הביאה לשליחתם לאימונים במצרים, למשימות בספָר ארץ ישראל ולהטלת הגבלות עליהם: בין היתר נמנעה הצבתם לא רק ביישובים ערביים ומעורבים אלא גם ביישובים יהודיים מותקפים, והוגבר הפיקוח על אנשיהם אף בזמן חופשה. הדבר הביא לפגיעה קשה במורל החיילים ולהעדפת רבים מהם להשתחרר מן הצבא.


 

חיילים מ'גדוד 40 של קלעי המלך' (הגדוד הארצישראלי). כורע משמאל בשורה התחתונה אליהו גולומב


ב-1919 נותר פעיל רק הגדוד הארצישראלי, שנקרא עתה 'הגדוד הראשון ליהודה', ואליו צורפו שרידי שני הגדודים האחרים. גדוד זה קטן בהדרגה ומנה בתחילת 1920 רק כ-400 איש. הבריטים ביקשו לפרק גם אותו, ורק תודות למאמציו של וייצמן, עתה ראש 'ועד הצירים לארץ ישראל' (משלחת מטעם ההסתדרות הציונית, ששימשה גוף מקשר עם הממשל הצבאי הבריטי בארץ לקראת יישום הצהרת בלפור), הוארכה פעילותו מדי חודש, ולאחרונה עד יולי 1920, אולם עתידו מעבר למועד זה נראה מוטל בספק.


גרשון פליישר, מחיילי 'הגדוד הראשון ליהודה'. על כובעו סמל הגדוד – מנורת שבעת הקנים


הפגיעה המתמדת במעמדו של הגדוד באה לידי ביטוי חריף ב'מאורעות תר"ף', באביב 1920, כאשר הממשל הצבאי הבריטי אסר על אנשי הגדוד לצאת ממחנהו בסרפנד ולסייע ליישובים היהודיים המותקפים.


אפשרות נוספת להגנת היישוב שוועידת 'אחדות העבודה' יכלה להביא בחשבון הייתה הסתמכות על משטרת ארץ ישראל שהחלה להתארגן תחת השלטון הצבאי הבריטי, אולם בשלב זה נמנו עם כוחותיה קצת למעלה ממאה וחמישים יהודים, חלקם בתפקידים מנהליים, והייתה בה לכל היותר הבטחה לעתיד אך לא פיתרון להווה.


אפשרות רביעית הייתה שכל יישוב יהודי ידאג באופן עצמאי להגנתו. כך העדיפו רבים מאיכרי המושבות, שביקרו בעבר את אנשי 'השומר' בעקבות מעשים שנראו להם כהפגנת כוח מיותרת ומזיקה כלפי שכניהם הערבים.


אף כי בסופו של דבר עיקר המשקל בהחלטות ועידת 'אחדות העבודה' הונח על הקמת 'הסתדרות הגנה' ארצית, לא נזנחה האפשרות 'הלגיוניסטית', כלומר התבססות גם על הגדודים העבריים ככוח מגן. כך, בהחלטה נפרדת קבעה הוועידה כי היא 'רואה צ[ו]רך לאומי ממדרגה ראשונה ביצירת גדודי-הגנה עברים ודורשת מבאי-כח אחדות העבודה בלונדון לעבוד במרץ לשם גיוס חדש [לגדודים]'.


נוסח החלטות ועידת 'אחדות העבודה' בקונטרס, ובו סעיף 5 הנוגע לגדודים העבריים


הרקע המיידי לדיונה ולהחלטותיה של ועידת 'אחדות העבודה' בנושא הגנת היישוב היו 'מאורעות תר"ף', שבהם הותקפה תל חי בי"א באדר (1 במרס 1920) בידי בדואים מנאמני האמיר פייצל, שליטה של סוריה – התקפה שבה נהרגו שישה מן המגינים, בהם יוסף טרומפלדור ששימש מפקד הנקודה – ופונתה, ולאחריה פונו גם כפר גלעדי ומטולה, שני היישובים העבריים הנותרים ב'פינת הצפון' (הכינוי שניתן בזמנו לאזור הנקרא כיום 'אצבע הגליל'). בשבועות הבאים הותקפו יישובים נוספים בגליל ובעמק הירדן.


תל חי בתצלום אוויר


עמוד השער של קונטרס מיום כ"ב באדר תר"פ (12 במרס 1920) ובו שמותיהם של ששת חללי ההתקפה על תל חי בי"א באדר ושניים מאנשי הנקודה, שניאור שפושניק ואהרן שר, שנפלו לפני כן


כחודש אחר כך, ב-4 באפריל, יום א', היום הראשון של חול המועד פסח וזמן חגיגות אל-נבי מוסא, התקיפו המוני ערבים את יהודי העיר העתיקה ושכונות יהודיות בעיר החדשה. בעיר החדשה עמד זאב ז'בוטינסקי בראש ועד הגנה שאִרגן מבעוד מועד כוח להגנה עצמית ופיזר אותו בשכונות השונות. המגינים, שאליהם הצטרפו אחדים מאנשי 'הגדוד הראשון ליהודה' שהגיעו לעיר לקראת המהומות הצפויות, הדפו את התוקפים תוך שימוש במעט רובים ואקדחים שהיו בידיהם. לעומת זאת בעיר העתיקה, שם סמך ז'בוטינסקי על הגנת הצבא הבריטי ונמנע מלשלוח אנשי מגן – הוא הניח כי הבריטים לא יתירו מעשי אלימות בעיר הקודש – השתוללו הערבים ללא מענה מהיר ויעיל של הצבא, הרגו שישה יהודים, פצעו כמאתיים, אנסו נשים ושרפו בתי כנסת, בטרם התעשתו השלטונות ודיכאו את הפורעים. ז'בוטינסקי עצמו נאסר בתואנה שהחזיק ברשותו נשק בלתי חוקי, ומלבדו נאסרו עוד 19 מאנשיו. גם חלק מן התוקפים הערבים הושם במעצר.


 

תצלום פנורמי של הרובע היהודי בירושלים העתיקה (1937)



 

זאב ז'בוטינסקי (יושב במרכז) וחלק מאסירי ההתארגנות להגנה עצמית בירושלים, בכלא עכו. ז'בוטינסקי נידון בבית משפט צבאי בריטי ל-15 שנות מאסר עם עבודת פרך. לאחר מאבק ציבורי ביישוב ובחו"ל הומתק גזר דינו לשנת מאסר אחת, ובעקבות החנינה הכללית לאסירי ה'מאורעות', הערבים והיהודים כאחד, שהעניק הנציב העליון בממשל האזרחי הבריטי החדש בארץ הרברט סמואל, שוחרר גם ז'בוטינסקי מכלאו ביולי 1920


חודשים אחדים לפני ועידת 'אחדות העבודה' בכנרת נעשו שני ניסיונות להקים ארגון הגנה ארצי. ב-10 בינואר 1920 הוקם 'ועד מתחיל' לשם כך, בהשתתפות נציגים מארגון 'השומר', מן 'הגדוד הראשון ליהודה', מ'אחדות העבודה' וממפלגת 'הפועל הצעיר', שאליהם צורף גם טרומפלדור. נראה כי כוונת הוועד הייתה להקים ארגון הגנה פדרטיבי שיתבסס על ועדי הגנה מקומיים שהחלו להתארגן ביישובים העבריים הכפריים ובערים לאחר הכיבוש הבריטי. הניסיון השני החל ביזמת 'ועד הצירים', שהטיל על ז'בוטינסקי להקים ועד הגנה כלל-יישובי. בישיבה הראשונה של ועד זה, שהתקיימה בסוף פברואר 1920, השתתפו בנוסף לז'בוטינסקי גם פנחס רוטנברג, רחל ינאית בן-צבי, אליהו גולומב ודב הוז, ומשה סמילנסקי, חקלאי וסופר, מן הבולטים באישי הציבור של המושבות, שהתגייס לגדוד הארצישראלי בגיל 44. שני ניסיונות אלה לא הגיעו לכלל מימוש עד התכנסות ועידת 'אחדות העבודה' ביוני: בפני 'הוועד המתחיל' עמד למכשול העימות בין הדוקטרינה המצמצמת של נציגי 'השומר' לזו המרחיבה של נציגי הגדוד, ועבודתו של ועד ההגנה מטעם 'ועד הצירים' נפגעה קשות עקב מאסרו של ז'בוטינסקי בתחילת אפריל.


כחלק מן ההחלטה בדבר ארגון 'הסתדרות ההגנה' קבעה ועידת 'אחדות העבודה' כי על כל חברי המפלגה 'להענות במשמעת מוחלטת' לדרישות המתחייבות מכך. עוד נקבע כי 'ההגנה' צריכה להיות 'מאורגנת כך, שהיא תהיה כ[ו]לה ברשות המשתתפים בה, ותשאוף להכניס אל תוכה כל איש מוכשר לעבודות-ההגנה ומקבל על עצמו את עולן'. היה בכך שילוב או מיצוע בין עמדת ותיקי 'השומר', שהעדיפו שאנשי הביטחון יהיו אחראים לענייני הביטחון וכי רק אנשים מתאימים יתקבלו לעבודת הביטחון ביישוב, לבין גישת גולומב, הוז וראשי 'אחדות העבודה' שטענו בזכות אחריות ומרות ציבורית על ארגון ההגנה הכלל-ארצי ופתיחת שורותיו למתנדבים בעלי הכרה מקרב הציבור היישובי הרחב.